Saturday, February 23, 2008

שקדיות כלניות פרות וחיות אחרות. קטע מספר 3




מזג האויר היטיב עמנו גם הפעם. לאחר שבוע חורפי, גשום ומושלג זכינו ליום בהיר ונעים, קלאסי להליכה. לאחר נסיעה ממושכת צפונה, עצירה ממושכת (מדי ?) באלונים ואיסוף של סיקו בכור המדריך מכרמיאל, שמנו פעמינו צפונה. הכבישים המפותלים של הגליל העליון מביאים אותנו לבסוף לקרן נפתלי , גבעה מיוערת שבראשה, בין השאר, תצפית לכיוון עמק החולה ורמת הגולן. הראות לא משהו, השמש הזורחת מאדה את מי הגשמים האחרונים והתוצאה היא חוסר שקיפות משווע...

משם גולשים מערבה בינות לעצי האורן כשמגמת פנינו היא שביל העפר המוביל דרומה לעבר המפגש עם נחל דישון. ממולנו הר זמר (יש הטוענים כי זהו השם המקראי לג'ירפה) ומימיננו הישוב רמות נפתלי. פונים דרומה ליד בית האריזה האיזורי הניכר בערימות ענקיות של מיכלי פרי (ריקים) ובדרך העפר פוסעים לכיוון הדישון, כשמימיננו הר צבי והר יחמור, לרגלינו משטחים ירוקים המשובצים בכלניות אדומות, לבנות וסגולות, ופרות (ג'ינג'יות ברובן) רועות בעצלתיים ואחת אף מיניקה את הדור הצעיר,בלא לשים אלינו לב. ולמה שתשים ? המרחק מקרן נפתלי עד לגדה העליונה של הדישון, הוא בערך חמישה וחצי, שישה ק"מ, ובהגיענו לראש המצוק, עוד בטרם מתחילים בירידה התלולה אל הדישון,נחים קצת, אוכלים ושותים,מזדהים במפה וקדימה, לדרך. הירידה כאמור, תלולה למדי, אך רובם צולחים אותה ללא התרסקויות. על המפה זה בסביבות 500 מטר, אבל זה מרגיש יותר בגלל הקושי. אפיק הדישון יבש למדי למרות הגשמים, ויש האומרים שזאת בגלל שאיבה מסיבית מהנביעות שלאורכו. פה ושם יש בכל-זאת זרימה של מים שהצליחו לחמוק מידו הארוכה של השואב.


לאורך כל הדרך מקרן נפתלי, הערוצים המובילים אל הדישון, ובדישון עצמו, פריחת השקדיות היא בשיאה, ויחד עם הירוק המרפד את האדמה אדום הכלניות והאויר החורפי הקריר, יש תחושה של חגיגיות חורפית של ט"ו בשבט. ואנחנו כבר באמצע אדר א'...

ממשיכים באפיק הדישון כשישה -שבעה ק"מ צפון מערבה ואח"כ מערבה עד לשפך נחל אביב אל תוך הדישון. לאחר התייעצות קצרה של המוסדות המובילים הוחלט לוותר על הטיפוס במעלה נחל אביב, מחמת קוצר הזמן, ולהמשיך באפיק הדישון עוד כ-2 ק"מ עד לנקודת המפגש עם כביש יראון ברעם. אחדים בקבוצה הביעו התרעמות על שינוי זה, ונשאלת השאלה : אם היינו מקצרים את החניה באלונים ובוחרים בנתיב מהיר יותר לקרן נפתלי (ע"י שהיינו פוגשים את המדריך בנקודה אחרת שאינה מחייבת נסיעה דרך כרמיאל למשל) אפשר שהיה לרשותנו את הזמן הדרוש ולא היינו מוותרים על נחל אביב. אשמח לשמוע את דעתכם בנדון ע"מ שנעיר לאסכולות בעניין ונביא לשיפור, אם צריך.

ואכן, ספרינט אחרון, הקילומטרים האחרונים נגמעים במהירות, האוטובוס מחכה, הקברניט ירושלמי שותה קפה בבגאז', תרגילי שחרור מונחים ע"י ותיקי-ותיקות הצועדים, ויאללה, הביתה.

הטיול הבא, כך כתוב, יהיה ב-21.3 והשמועות אומרות שה"הר הירוק כל ימות השנה" הוא הכרמל ידידנו. גם-כן כתוב שמתחילים בעליה. הכינו את השרירים.
והקישור לתמונות של הנגלה האחרונה
http://picasaweb.google.com/avial111/qkIvBK

אשמח לשמוע תגובות ולפרסם תמונות או דברים שתכתבו, ואם אפשר שתצרפו תמונה שלכם לתגובה כדי שנדע לקשר שם לפנים, לפחות עד שנכיר